רש"י על בבא בתרא כ״א

1 סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן - ואע"ג דקול הבא מחמת אחרים לא מצי מחויי:

2 משום תקנת יהושע בן גמלא - אחד מן הכהנים הגדולים שעמדו בבית שני כדאמר ביבמות דף סא:

3 ולמדתם אותם - האב עצמו מצוה ללמדו:

4 פלך - הרבה מדינות בפלך אחד והוא לשון אפרכייא:

5 רב שמואל בר שילת - מלמד תינוקות היה לעיל בבא בתרא דף ח::

6 ואספי ליה - האכילהו והשקהו תורה בעל כרחו כשור שנותנין עליו עול על צוארו:

7 לא תמחייה אלא בערקתא דמסנא - ברצועות של מנעלים כלומר מכה קלה שלא יוזק:

8 ליהוי צוותא לחבריה - אינך זקוק לייסרו יותר מדאי ולא לסלקו מלפניך אלא ישב עם האחרים בצוותא וסופו לתת לב:

9 רופא - מוהל:

10 אומן - מקיז דם:

11 מעכבין עליו - מפני שמרבה עליהן קול נכנסין ויוצאין:

12 לסופר יהודי - מלמד תינוקות:

13 בסופר מתא - מלמד תינוקות העיר ומושיב מלמדים תחתיו והוא מורה את כולם איך יעשו ויש שם קול גדול:

14 מתקנת יהושע בן גמלא ואילך - שישבו מלמדי תינוקות בכל עיר:

15 לא ממטינן ינוקא ממתא למתא - ללמוד מיום ליום שמא יוזק בדרכים שהשטן מקטרג בשעת הסכנה שנאמר פן יקראנו אסון בראשית מ״ב:ד׳ אלא יוכל לכוף בני אותו מתא להושיב מלמדי תינוקות:

16 תיתורא - גשר רחב וחבירו במנחות דף לה. תיתורא דתפילין מקום מושבם שדומה לגשר:

17 גמלא - לוח קצרה:

18 סך מקרי דרדקי - מנין תינוקות הראויין למלמד אחד:

19 ריש דוכנא - שומע עם התינוקות מפי המלמד וחוזר ומשגירו בפי התינוקות ואותו ריש דוכנא נוטל שכר:

20 ומסייעין ליה ממתא - לשכור לו אותו ריש דוכנא:

21 דילמא אתי לאיתרשולי - יתפאר בלבו שאין כמותו ויתרשל מן התינוקות ולא יירא שמא יסלקוהו:

22 כל שכן - כשחשבנוהו יתן לב להיות למד יפה שדואג מקנאת חבירו שסלקוהו מפניו שיביישנו בבני העיר:

23 דגריס ולא דייק - שלומד הרבה ולא דייק בלימוד התינוקות שלא ישתבשו:

24 מאי טעמא עבדת הכי - שלא הרגת את הנקיבות:

25 את זכר עמלק:

26 ארור מונע חרבו - סיפיה דהאי קרא הוא:

27 שתלא - נוטע כרמו למחצה:

28 אומנא - מקיז דם:

29 סופר מתא - לבלר:

30 כמותרין ועומדין דמו - שלא יקלקלו ואם קלקלו מסלק להו בלא אתרייתא אע"פ שלא התרו בו קודם לכן:

31 פסידא דלא הדר - כגון אלו שמשנתנבלה הבהמה או הרג המקיז והסופר כתב ספר תורה בטעות:

32 דאוקי ריחיא - לטחון ולשכור:

33 מרחיקין מצודת הדג מן הדג - צייד שנתן עיניו בדג עד שהכיר חורו מרחיקין שאר ציידין מצודתם משם אלמא אע"ג דלא זכה ביה ולא מטא לידיה מרחיקין משם דא"ל קא פסקת לחיותי:

34 שאני דגים דיהבי סיירא - נותנין עין בהבטם להיות נוהגים לרוץ למקום שראו שם מזונות הילכך כיון שהכיר זה חורו ונתן מזונות בתוך מלא ריצתו בטוח הוא שילכדנו דה"ל כמאן דמטא לידיה ונמצא חבירו מזיקו אבל הכא מי שבא אצלי יבא ומי שבא אצלך יבא:

35 שמרגילם - לבא אצלו כשאבותיהם שולחין אותן אל החנויות לקנות מן החנוונים:

36 שיוסקי - שקדים:

37 אבל הכא - שזה העמיד תחילה והרגיל להשתכר בכך וזה בא לירד אצלו לאומנותו אומר לו פסקת לחיותאי:

38 שלא להושיב ביניהן חייט ובורסקי - ממקום אחר להשכיר לו בית במבוי ויש כאן בני אותה אומנות:

39 ולשכינו - הדר במבוי כמוהו:

40 אינו כופהו - מלירד לאותו אומנות:

41 רשב"ג אומר כו' - ורב הונא הוא דאמר כרשב"ג:

42 מצי לעכב - מלעשות כאן אומנותם ולהביא כאן למכור ואפילו לרבנן דאמרי לשכינו אינו כופהו:

43 ואי שייך בכרגא דהכא - שנותן מס גולגלתו למושל העיר הזאת כבר מתא לא מצי בר מתא לעכב עליו כל העיר ופשיטא לי דבר מבוי אבר מבוי דנפשיה לא מצי מעכב את המבוי מלירד לאומנותו כרבנן ולא כרב הונא מיהו איבעיא לי בר מבואה אבר מבואה אחרינא מאי מי מצי מעכב בן המבוי הזה או לא מי הוי שכינו ואינו כופיהו או דילמא שכינו דאמור רבנן בבר מבואה דההוא מבוי קאמרי אבל בר מבואה אחרינא לאו שכינו הוא:

44 ומודה רב הונא - דאמר לעיל בר מבואה דאוקי ריחייא כו' דאית ליה כרשב"ג מודי הוא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב לבר מבואה מללמד גם הוא התינוקות שמתוך כך יזהרו באומנותן שייראו זה מזה דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה: